שלום לכם,
שמי ערן ואני סוכרתי שמטופל באינסולין למעלה מ-20 שנה באמצעות משאבה. 
אולי אנחנו לא מכירים אבל יכול מאוד להיות שאחרי שתקראו את הסיפור שלי תגלו שיש בינינו הרבה מן המשותף. 

הסיפור שלי החל בשנת 2014 כשבמהלכה נפגעתי קשות על ידי צוות בית החולים לבריאות הנפש "לב השרון" (פרדסיה) שעשה בי כרצונו באין מפריע במסגרת אשפוז ראשון בחיי בבית חולים. 

הפגיעה כללה בין היתר: הזנחה רפואית, יחס משפיל, הענשות, הוראת אשפוז כפוי ואירוע קשירה ממושך ומסכן חיים.

סיפורי זכה לתהודה תקשורתית רבה בין השנים 2016-2017, ובעקבותיה אף הוקמה ועדת בדיקה מטעם משרד הבריאות אשר מצאה מספר לא מבוטל של ליקויים שהתקיימו במהלך האשפוז שלי. כמובן שכל הממצאים הרלוונטיים הוגשו לבית משפט מחוזי להמשך טיפול.

במקביל, בשנת 2016 התפרסם דו"ח "שוברים קשירה", מטעם ארגון "בזכות" - אשר אומץ ע"י משרד הבריאות והראה כי "אחד מארבעה מטופלים נקשר במהלך האשפוז הפסיכיאטרי. כ-4,000 איש בכל שנה".

נוכח עדויות קשות ונתונים חריגים שעלו בדו"ח, משרד הבריאות הנהיג רפורמה המתייחסת לאירועי קשירה על מנת שדברים כמו שאני חוויתי לא יקרו בשנית לאנשים נוספים. 

מבדיקת מעקב שנעשתה לאחר מס' שנים עולה כי בית החולים "לב השרון" (פרדסיה) אכן שיפר את נתוניו בצורה חסרת תקדים וזאת ללא קבלת תוספת תקציבית מיוחדת.

מסקנה: כשרוצים יכולים. כשיש פיקוח, לא משתמשים בכוח נגד אדם חולה וחסר ישע.

כיום, שנים אחרי, אני עדיין מצוי בהליך המשפטי שכל מטרתי בו היא לחשוף את שעברתי במסגרת האשפוז הפתוח והכפוי שחוויתי ולפרסם בפני רבים כיצד החוויה של אשפוז זה שינתה את מהלך חיי.
אז למה אני מספר לך את כל זה?
פשוט מאוד.
יכול להיות שגם את/ה חווית מקרה דומה ולא קיבלת את הבמה הנכונה לשתף אותו.
בימים אלו, אני מחפש מקרים נוספים של מטופלים ומטופלות, אשר נפגעו במהלך אשפוזם בבית החולים "לב השרון" סביב השנים 2012-2016. 
בכל מחלקה שהיא: פתוחה/סגורה/מוגנת.

זו ההזדמנות שלך לפנות, לדבר, להשפיע ולחשוף את הסיפור במקום שמבין בדיוק את מה שעברת.

* אם גם את/ה חוויתם מקרה דומה בבית החולים לבריאות הנפש "לב השרון" (פרדסיה) במחלקה פתוחה/סגורה או מיון, בין השנים 2012-2016
אנא מלא/י את הטופס שלנו ואשמח להיות איתכם בקשר באופן פרטני בהקדם.
ניתן לפנות גם בשם בדוי.

סודיות מובטחת!